#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 1 'יתיב רב יוסף אחוריה דר' אבא ויתיב רבי אבא קמיה דרב הונא ויתיב וקאמר הלכתא כרבי יהושע בן קרחה (להפרע מהגוי ביום אידם) והלכתא כר' יהודה (גבי אומן ששינה מבקשת בעה&quot;ב) אהדרינהו רב יוסף לאפיה' מדוע (ובמאי פליגי)?	בשלמא הלכה כריב&quot;ק הוצרך לחדש אף שהוא יחיד, אלא שהלכה כר' יהודה פשיטא דמחלוקת בבא קמא ואח&quot;כ סתם בבא מציעא והלכה כסתם, רב הונא סבר דבב&quot;ק וב&quot;מ הם שתי מסכתות ובשתי מסכתות אמרינן אין סדר למשנה ויתכן שזה סתם ואח&quot;כ מחלוקת, רב יוסף אב&quot;א סבר כל נזיקין מסכת אחת ובמסכת אחת ודאי יש סדר, אב&quot;א כיון שהסתמא גבי הלכתא סתימא ודאי שהיא נמי הלכה.	עבודה זרה ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז. 2 אלו ד' דברים בסוגייתנו פסקו הלכה כרבי&quot;ק (להפרע בשבת גדול שחזר)?	"אף שאין נפרעים מן הגוי מלוה בשטר ביום אידם, מלוה ע&quot;פ נפרעים מפני שהוא מציל מידם [דלא כחכמים שאסרו תמיד ור' יהודה שהתיר תמיד].<p dir=""rtl"">מותר לומר לחברו בשבת הנראה שתעמוד עמי לערב דלא כחמים שאסרו.</p><p dir=""rtl"">הנשאל לחכם וטימא לא ישאל לחכם ויטהר לחכם ואסר לא ישאל לחכם ויתיר, היו שנים אחד מטמא ואחד מטהר אחד אוסר ואחד מתיר אם היה אחד מהם גדול מחבירו בחכמה ובמנין הלך אחריו ואם לאו הלך אחר המחמיר, ר' יהושע בן קרחה אומר בשל תורה הלך אחר המחמיר, בשל סופרים הלך אחר המיקל.</p><p dir=""rtl"">גזלנים וכד' שחזרו בהן אין מקבלין אותן עולמית דברי ר&quot;מ ר&quot;י אומר חזרו בהן במטמוניות אין מקבלין אותן בפרהסיא מקבלין אותן א&quot;ד עשו דבריהם במטמוניות מקבלין אותן בפרהסיא אין מקבלין אותן ר&quot;ש ור' יהושע בן קרחה אומרים בין כך ובין כך מקבלין שנאמר שובו בנים שובבים, א&quot;ר יצחק איש כפר עכו א&quot;ר יוחנן הלכתא כאותו הזוג.</p>"	עבודה זרה ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז:&nbsp;&nbsp;1 לדעת ר' ישמעאל האם מותר לשאת ולתת עם הנוצרים ומדוע?	אסור לעולם כיון שיום ראשון בשבוע הוא יום אידם, והוא סובר שאסור ג' ימים לפנים וג' לאחריהם.	עבודה זרה ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 3 אלו ג' דברים הביאו בסוגיא בשם נחום המדי ואמרו נשתקע הדבר ולא נאמר (איד, סוס ומעשר השבת) ואיזה אחד הסכימו עמו (צרכיו)?	אינו אסור אלא יום אחד קודם אידם, א&quot;ל נשתקע הדבר ולא נאמר, [אף לאב&quot;א דהפי' ברבנן בתראי במשנה כדבריו, נחום המדי הוא תנא דרבנן בתראי].</p><p dir='rtl'>מוכרין להם סוס זכר זקן במלחמה, א&quot;ל נשתקע הדבר, כיון שמחלק בין זכרים לנקבות ובין זקן לצעיר ודאי סובר כרבנן ולא כריב&quot;ב ואם כן אין לחלק כלל (כגרס' רש&quot;י, וגר' ולפנינו הוא זכר וזקן וכן הוא בפי' תוס').</p><p dir='rtl'>השבת מתעשרת זרע וירק וזירין, א&quot;ל נשתקע הדבר, ואף שר&quot;א נמי אמר הכי ההוא בדגגוניתא.</p><p dir='rtl'>שואל אדם צרכיו בשומע תפילה ובזה עבדינן כוותיה דתליא באשלי רברבי שכן דעת חכמים.	עבודה זרה ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 2 מאי איכא בין ת&quot;ק שאמר שלושה ימים לפני אידים של גוים וכו' לבין חכמים בתריתא שאומרים לפני אדיהן אסור לאחר אידיהן מותר (4)?	"אב&quot;א ת&quot;ק סבר הן בלא אידיהן ורבנן בתראי סברו הן ואידיהן.<p dir=""rtl"">אב&quot;א ת&quot;ק סבר נשא ונתן מותר ורבנן בתראי סברו אסור.</p><p dir=""rtl"">אב&quot;א ת&quot;ק אית ליה את שמואל שאמר בגולה אינו אסור אלא יום אידם ורבנן בתראי לית להו (דסתם תנא בתרא לטפויי אתי).</p><p dir=""rtl"">אב&quot;א ת&quot;ק אמר ג' ימים ורבנן בתראי זה נחום המדי שלא אסר אלא יום אחד קודם יום אידם.</p>"	עבודה זרה ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ז: 4 היכן שואל אדם צרכיו?	דרש ר' שימלאי לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח&quot;כ יתפלל מנלן ממשה רבינו דכתיב ה' אלהים אתה החלות להראות את עבדך וגו' וכתיב בתריה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה, רבי יהושע סבר ילפינן ממשה לכן יתפלל ואח&quot;כ ישאל צרכיו ור&quot;א סבר לא ילפינן ממשה דרב גובריה (אבל סתם אדם מחזי כיוהרא) לכן שואל אדם צרכיו ואח&quot;כ יתפלל. חכ&quot;א לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא שואל אדם צרכיו בשומע תפלה, אר&quot;י א&quot;ש הלכה כדברי חכמים.</p><p dir='rtl'>אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אבל אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר. </p><p dir='rtl'>א&quot;ר חייא בר אשי אמר רב אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים.</p><p dir='rtl'>אמר ר' יהושע בן לוי אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה, אבל אם בא לומר אחר תפלתו אפילו כסדר יוה&quot;כ אומר.	עבודה זרה ז:		
